אילון חב` לביטוח בע"מ ואח' נ' שלמה סבן

פסק דין

עניינה של התביעה בתביעת שיבוב על רקע תאונת דרכים שגרמה לנזקי רכוש לרכב התובעים 1-2

רקע

1.ביום 9.12.07 בסמוך לשעה 19:30 התרחשה תאונת דרכים שלמרבה המזל לא גרמה לנזקי גוף. ברכב התובעים נהג בנם של התובעים 2-3, מר זיו בן עמר (להלן: "זיו"). בתאונה היה מעורב רכב נוסף, רכבו של מר זיו ליפשיץ (להלן: "ליפשיץ"), אשר נהג ברכב יונדאי. הנתבע (להלן: "שלמה") נהג ברכב הפג'ו שנטען כי פגע ברכב התובעים. לטענת התובעים, הנתבע הוא שגרם לנזקם ולפיכך הוגשה התביעה נגדו לאחר שחברת הביטוח התובעת 1 פיצתה את התובעים 2-3 על נזקיהם כבעלי הרכב.

תמצית טענות התובעים

2.טוענים התובעים כי במקום האירוע, קיימים 4 נתיבי נסיעה. שני הנתיבים הימניים מובילים להמשך הנסיעה ישר ואילו שני הנתיבים השמאליים מובילים לפנייה שמאלה. נטען כי רכבו של שלמה היה במסלול השני מימין, כאשר רכבו של זיו היה במסלול השלישי מימין, כלומר הימני מבין שני הנתיבים לפנייה שמאלה. לפתע, שלמה ביקש לפנות שמאלה ולפיכך עקף מימין ו"השתחל" לנתיבו של זיו. כיוון שמרחק הבלימה התקצר, וכיוון שליפשיץ בלם, רכבו של שלמה פגע ברכבו של ליפשיץ. זיו ניסה "לברוח" מפגיעה ברכבו של שלמה, אולם כיוון ששלמה ברשלנותו קיצר את מרחק הבלימה, כל שיכול היה זיו לעשות, הוא לנסות לסטות ימינה, וכך נגרמה פגיעה בפג'ו, בצד שמאל, בפינה הקדמית שמאלית של הרכב.

תמצית טענות הנתבע

3.טוען שלמה כי הוא נסע בנתיב השני מבין שני נתיבים הפונים שמאלה וכי הוא מכיר היטב את הדרך בה הוא נוסע יום יום. כאשר רכבו של ליפשיץ עצר לפניו, הוא לא הספיק לבלום ופגע בו מאחור. בין רכבו של ליפשיץ לרכבו של התובע לא היה כל נזק. לטענת שלמה, התאונה התרחשה באופן שהנהג זיו באשמו אשר לא שמר מרחק פגע בו מאחור וכי לא נגרם לו כל נזק. טען שלמה כי היה צריך להביא עדות של בעלי הרכב בדבר הנזק שנגרם לרכב וכי שלמה מכחיש כי נגרם נזק, שכן הוא לא ראה נזק ולכן עזב את המקום בלא להשאיר פרטים. נטען כי זיו הנהג וכן חברו שהיה עימו ברכב, צילמו את הרכבים לאחר האירוע ואי הגשת ראיה זו מדברת בעד עצמה, כראיה שיכולה היתה לשפוך אור על מצב הרכבים והימנעות זו מחזקת את גרסתו.

הראיות

4.מטעם התביעה העיד ליפשיץ אשר נהג ברכב היונדאי. כן העיד חברו של זיו שישב לידו, מר נוביק נוי. הנהג שנהג ברכב התובעים, לא התייצב לדיון שכן נמסר כי הוא מתגורר בחו"ל בימים אלו. מטעם שלמה העיד הוא עצמו.

במהלך הדיון התנגד ב"כ שלמה להגשת ראיות הקשורות לנזק, תמונות רכב התובעים תוך שצוין שלא היתה כל מניעה להביא את התובעים 2-3 לעדות לפחות בכל הנוגע לנזק. סבור אני כי יש ממש בטענה זו. אין די בטענת ב"כ התובעת ולפיה התמונות צורפו לכתב התביעה ולא היתה התנגדות להגשתן. למעשה, לא היה כל עד שהעיד על הנזק. חברו של זיו, מר נוביק לא זכר במדויק את הנזק למכונית התובעים. לפיכך קיים קושי לגבי הנזק לרכב שכאמור הוכחש על ידי שלמה.

כאן המקום לציין כי נוביק, חברו של זיו (נהג רכב התובעים), אישר כי מיד לאחר התאונה צולמו תמונות מטלפון נייד, כאשר הוא לא זכר האם הטלפון הנייד היה שלו או של זיו. אין ספק כי תמונות אלו היו יכולות היו לשפוך אור על האירוע, שכן ב"כ התובעת ביקשה להיתלות על עדותו של ליפשיץ בדבר מצב הרכבים לאחר התאונה. ב"כ שלמה ביקש כי בית המשפט יביא בחשבון את אי הגשת התמונות כראיה לחובת התובעים. טענה ב"כ התובעת כי תמונות אלו אינם בשליטת חברת הביטוח אלא בשליטת המבוטח. שקלתי את טענות הצדדים וסבור אני כי מדובר בראיה שהיתה בהישג ידם של התובעים אולם אין הסבר להעדרה ולפיכך תשמש היא לחובת התובעים.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין התביעה דחייה.

5.הדיון שהיה קבוע להוכחות נדחה להיום, על מנת שניתן יהיה לחקור את נהג התובעים והמועדים שהוגשו היו מועדים מוסכמים. לא התקבל כל הסבר סביר להעדר התייצבותו של עד זה. טענה ב"כ התובעת כי ישנו עד אובייקטיבי שיכול לשפוך אור על התאונה ולפיכך חבל לממן הוצאות של עד אשר יגיע מעבר לים להעיד בתיק שכזה. אני דוחה טענה זו. העד שהינו הנהג יכול היה לשפוך אור על התרחשות התאונה. לעד זה צריך להיות עניין שכן בין היתר הוריו הם התובעים 2-3. לשלמה הנתבע היה לבטח עניין לערוך חקירה נגדית ולהשוות בין גרסתו לגרסת העדים האחרים מטעם התובעים. לפיכך היעדרות עד זה מחזקת את טענות שלמה.

6.התובעים נתלים על עדותו של ליפשיץ שהינו עד שאינו בעל עניין אישי. במרכז עדותו של עד זה, אפשרות התייחסותו למצב הרכבים לאחר התאונה. יוזכר כי בין שלושת הרכבים, מדובר ברכב הראשון אשר נאלץ לבלום, ושלמה פגע בו מאחור, כאשר לשני רכבים אלו לא נגרם נזק. ליפשיץ העיד כי רק לאחר ששמע את המכה, הסתכל במראה. ליפשיץ מתאר את מצב הרכבים לאחר התאונה, כאשר רכבו של שלמה אינו בטור עם הרכבים האחרים אלא סוטה שמאלה ונראה כמי שהשתלב בין רכבים, רכבו של ליפשיץ ורכבו של זיו.

הקושי בעדותו של ליפשיץ הינו בכך שבתצהירו הוא מפרט כי שלמה נסע בנתיב מימין ולדבריו: "הוברר לו...." (סע' 7 לתצהירו). בחקירה הנגדית עלה באופן ברור כי מסקנותיו לגבי שאירע לפני התאונה הינם השערותיו ולפיכך, כל שיכול היה להתייחס הינו למצב הרכבים שאינו בטור כפי שטען שלמה. יחד עם האמור, לא היה פירוט בתצהירו לגבי מצב הרכבים ומכאן שלא ברור עד כמה סטה רכבו של שלמה מהטור, האם סטייה זניחה או מהותית. לפיכך לא ניתן להישען על גרסתו של עד זה כמטה את הכף לטובת התביעה.

7.העד השני מטעם התובעים, מר נוביק חברו של הנהג זיו העיד כי ראה את שלמה מימין ואז שלמה במהירות "חתך" שמאלה והשתלב בין רכבו של זיו לרכבו של ליפשיץ, ואז זיו ניסה להימלט, ניסה לסטות ימינה אולם פגע ברכבו של שלמה. בעדותו מר נוביק תיאר שלאט לאט הפרטים מתבררים לו יותר. מר נוביק לא זכר במדויק את מיקום הפגיעה ברכב התובעים. בכל אופן, אני מתקשה להעדיף את גרסתו ולפיה הפנייה שמאלה של שלמה התרחשה סמוך לפנייה , על פני עדותו של שלמה כי בשלב הזה רכבו כבר היה במקומו, כלומר בין הרכבים.

שלמה העיד כי נהג בטור, בכביש בו הוא נוהג מדי יום. שלמה תיאר כי כבר מרחק רב קודם לתאונה הכין עצמו לפנייה ונערך בנתיב בו היה ליפשיץ, כאשר הוא היה בטור כל הזמן.

שקלתי את עדות שלמה מול עדות נוביק. לא מצאתי להעדיף את עדותו של נוביק על פני עדותו של שלמה ובמיוחד נוכח העובדה כי נוביק לא זכר פרטים מהתאונה.